ראיון עם פסיכולוג במבחני מיון – מה שואלים, מה בודקים ואיך עונים?

הראיון עם הפסיכולוג הוא שיחה אישית, אחד לאחד, שנערכת כחלק מיום אבחון במכון מיון חיצוני, ונועדה לפי אתר קינן שפי לבדוק באופן מקצועי את מידת ההתאמה שלכם לתפקיד ספציפי בארגון ספציפי. לפי אתר פילת, המתכונת המלאה של יום אבחון כוללת מבחנים קוגניטיביים, שאלוני אישיות, ראיון אישי וסימולציה קבוצתית; אתר קינן שפי מוסיף שאלון ביוגרפי, מבחני אמינות וסימולציות זוגיות. בנק מזרחי טפחות, שמפנה מועמדים למכונים, מגדיר באתר הקריירה שלו את המראיין כפסיכולוג תעסוקתי.

הראיון אינו עומד בפני עצמו. פסיכולוגית תעסוקתית שכתבה במאקו ציינה שמכון מיון אינו מקבל החלטה על סמך כלי אחד, ובכתבה אחרת במאקו אמר פסיכולוג תעסוקתי ממכון נועם שלראיון ולדינמיקה אין כושר ניבוי גבוה בפני עצמם – הראיון משלים את המבחנים והשאלונים ואינו מחליף אותם. ומה המטרה אינה: לפי אתר פילת, היום נועד לבחון אתכם ביחס לתפקיד ולא להכשיל אתכם.

אף אחד משלושת המכונים הגדולים – פילת, אדם מילא וקינן שפי – אינו מפרסם משך רשמי לראיון, ולא איתרנו פרסום רשמי כזה; אתרי הכנה (לדוגמא civileng) מדווחים על "עד כשעה", וזו הערכה של אתר הכנה בלבד. מה שכן מפורסם הוא היקף היום כולו: לפי אתר פילת, יום אבחון מלא נמשך בדרך כלל 6–8 שעות, ולפי אתר הקריירה של מזרחי טפחות 6–9 שעות.

הראיון גם אינו מופיע בכל יום מיון. לפי אתר פילת, הוא חלק מהמתכונת המלאה בלבד, ובתפקידים רבים מועבר אבחון מקוצר של כמה שעות שלא תמיד כולל ראיון. במיון לשירות המדינה דרך אדם מילא, לפי אתר המכון, שלב ב' הוא יום אבחון אונליין מהבית הכולל "פעילות קבוצתית ו/או ראיון". בפילת, לפי עמוד משרדי הממשלה באתר המכון, הרכב שלב ב' נקבע לפי אופי התפקיד והנחיות נציבות שירות המדינה.

מולכם יושב איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, לרוב התעסוקתית-ארגונית – אך המכונים אינם מפרסמים אם מדובר תמיד בפסיכולוג מוסמך. אתר קינן שפי מציין שהמכון מעסיק כ-200 אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה התעסוקתית-ארגונית והקלינית; במודעת דרושים של המכון התפקיד מוגדר כביצוע ראיונות עומק, סימולציות ומרכזי הערכה, והדרישה היא תואר שני בפסיכולוגיה או סטודנט לתואר שני. פסיכולוגית תעסוקתית שכתבה במאקו ציינה שהמכונים מעסיקים פסיכולוגים וגם סטודנטים לתואר שני שעברו הכשרה בתחום המיון.

מה הוא מחפש? לפי הכתבה במאקו, תכונות שמתאימות לתפקיד הספציפי – לדוגמא אסרטיביות ויכולת הנחיה לתפקיד ניהולי – ואיפה הן באו לידי ביטוי בעבר, לדוגמא בשירות הצבאי. ההנחה שמאחורי השאלות, כפי שמנסח אותה מאמר ב-AllJobs (אתר הכנה): התנהגות בעבר מנבאת התנהגות בעתיד, ולכן שואלים על מה שעשיתם, לא על מה שהייתם עושים.

הסולם המתועד היחיד שאיתרנו הוא בהוראת צה"ל 20-41 (מבחני מיון לעובדי צה"ל, נוסח אפריל 2024): מועמד שעובר ראיון אצל פסיכולוג מוערך בסולם של 1 עד 7 לפי מדדים כמו התאמה אישיותית, התנהלות בין-אישית, ארגון וביצוע ואפקטיביות תהליכי חשיבה. ההוראה חלה על עובדי צה"ל בלבד; במכונים האזרחיים לא איתרנו סולם, משקל או ציון עובר מפורסמים לראיון.

שואלים בעיקר על הביוגרפיה התעסוקתית שלכם ועל דוגמאות התנהגות מהעבר. חשוב לומר מראש: לא איתרנו פרסום רשמי של אדם מילא, פילת או קינן שפי שמתאר את השאלות הממשיות; הרשימה שלהלן מסכמת כתבות ואתרי הכנה, והשאלות בפועל משתנות לפי התפקיד והמכון.

המכנה המשותף: כמעט כל שאלה מבקשת דוגמא, ואם לא תביאו אחת מעצמכם – יבקשו אותה. ההמלצה הרשמית היחידה שמצאנו בנושא היא של אתר פילת: לתרגל מראש מענה לשאלות שעשויות לעלות בראיון האישי.

תשובה טובה לשאלה התנהגותית בנויה משלושה חלקים: המצב שבו הייתם, מה אתם עשיתם, ומה יצא מזה. מכון נועם (מכון הכנה, לא מקור רשמי) מציג את העיקרון בגרסה המוכרת STAR – מצב, משימה, פעולה, תוצאה. מה שחשוב אינו ראשי התיבות אלא היחס בין החלקים: רוב זמן התשובה צריך ללכת לפעולה שלכם, בגוף ראשון יחיד.

שתי אזהרות מהכתבות במאקו: "פרפקציוניזם" כתשובה על חולשה תוארה על ידי הפסיכולוגית התעסוקתית כתכונה השנואה ביותר על מראיינים, ונציגת מכון הדס אמרה שצריך לשדר משהו אותנטי ומשוחרר עם מסר מדויק, אבל לא להציג משהו מושלם.

הראיון נקרא יחד עם כל שאר החומר, לא בנפרד. לפי פורטל זכויות העובדים (מקור משני), יום מיון מרוכז בנוי לרוב בשלבים, ובסופו משוקללות תוצאות המבדקים השונים; לפי אותו מקור, מי שנמצא לא מתאים בשלבים הראשונים מקבל משוב ואינו נשאר להמשך היום. האם הפסיכולוג רואה את שאלון האישיות שלכם לפני הראיון? לא איתרנו פרסום רשמי של מכון אזרחי על כך. המקור הרשמי היחיד שמתעד קשר כזה הוא הוראת צה"ל 20-41: אם תוצאת סוללת המיון המקוונת "לא תקינה", נערך ראיון עם פסיכולוג ביום נוסף, כבירור משלים לשאלונים.

המשמעות המעשית: ענו בשאלון האישיות ובמבחן האמינות באותה כנות שתענו בה בראיון. לפי מדריך של יועצת קריירה (nirit4job, לא מקור רשמי), מידע נשאל במהלך היום בדרכים שונות, וחוסר עקביות פוגע באמינות. על השאלונים עצמם קראו במדריך על מבחן האמינות, ועל התחנה הקבוצתית במדריך על דינמיקה קבוצתית בזום.

רוב הטעויות אינן בתוכן של הסיפור אלא באופן שבו מספרים אותו. אלה הדפוסים שחוזרים בכתבות ובאתרי ההכנה שסקרנו:

הכינו מראש שלוש עד חמש דוגמאות מהעבר – הצלחה, כישלון, קונפליקט, יוזמה ועזיבה – ונסחו כל אחת במבנה מצב-פעולה-תוצאה, בקול רם ובאורך של כדקה. זו ההכנה שאתר פילת ממליץ עליה לראיון האישי, גם אם לשלב ב' במיון לשירות המדינה הוא כותב ש"אין צורך בהכנה מיוחדת". קראו שוב את תיאור המשרה: לפי הכתבה במאקו, התכונות שנדרשות בה הן מה שהפסיכולוג יחפש בדוגמאות שלכם.

את החלק הממוחשב של היום אפשר לתרגל באופן ממשי. התחילו במבחן אדם מילא לדוגמא חינם – שאלות לדוגמא עם פתרונות מוסברים וציון מיידי – כדי לראות באיזה סוג שאלות אתם מאבדים זמן. ערכת ההכנה לאדם מילא של מכון אקסלנס כוללת מבחני תרגול מלאים בכל התחומים הפסיכוטכניים, במחיר של 99 ₪ – לעומת כ-220–495 ₪ בערכות מקבילות של מכוני הכנה אחרים, לפי השוואת מחירים שערכנו. סקירה של התהליך כולו תמצאו בעמוד ההכנה למיון באדם מילא.

אתם רשאים לעיין במה שנכתב עליכם. לפי פורטל זכויות העובדים (מקור משני), מכוח חוק הגנת הפרטיות והנחיית רשם מאגרי מידע 2/2012, מועמד שעבר מבחני מיון רשאי לעיין בחוות הדעת בתוך 30 יום ללא תשלום, בכפוף לסייגים שבחוק. לפי אתר פילת, העיון נעשה במשרדי החברה בלבד, ללא העתק וללא צילום, וחוות הדעת נמחקות בתוך 36 חודשים; באתר אדם מילא קיים קישור ייעודי למימוש זכות העיון. לפי אתר קינן שפי, התוצאות נמסרות רק לגורם שהזמין את האבחון, ושיחת משוב אפשרית בדרך כלל אך כרוכה בתשלום. הפירוט המלא, כולל אפשרות הערעור, במדריך על זכות העיון בחוות הדעת של מכון המיון.